תשלום מבוסס תוצאות (מכירת לידים):
אז המודל האבולוציוני המקדים למודל שתכף אנו נדבר עליו, הוא המודל מבוסס התוצאות הראשון שנולד בעולם השיווק הדיגיטלי.

כיום (עדיין) חברות רבות רוכשות לידים מחברות פרסום שונות משמע הדבר, הזה שהם משלמות על לידים בלבד ולא על מדיה.

חברות הפרסום שמוכרות את השירות הזה יודעות בערך כמה עולה להן לייצר את הליד וכן יודעות למכור אותו בסוף במחיר שישאר להם מזה רווח על העבודה שהם עשו.
המודל הזה נקרא בשמו העתיק גם ארבטרז’ (arbitrage) שכן השיטה הישנה ביותר של מסחר (EXCHANGE) שמטרתו להחליף משהו בתמורה לרווח כספי, כמו בעולם המסחר במט”ח.

אך למודל הזה חסרונות רבים.
מלבד זה שהנכסים הדיגיטליים הן לא של הלקוח שמשלם על הליד, משמע שאם הלקוח יפסיק לעבוד עם ספק הלידים הזה הדבר אומר שכל ההשקעה שלו די ירדה לטמיון וייאלץ לחפש ספק אחר שאיתו ייצטרף להתחיל מ-0. ללא דף נחיתה, ללא מאגר לקוחות =בלי כלום.
בנוסף על כך, העסקים עלולים למצוא את הלידים שלהם נמכרים “מתחת לראדר” גם לעסקים אחרים במקביל מה שנקרא “ליד משומש”

והדבר עלול להוביל לתביעות ספאם מיותרות…

למי זה מתאים?
לבעלי עסקים/חברות עם תקציבים שנעים בין 15,000 ₪ -35,000 ₪ בתקציבי פרסום שכל מה שמעניין אותם שהטלפון לא יפסיק לחייג, ושמוקד המכירות שלהם יוצף בלידים חמים בשביל מטרה אחת בלבד, למכור! למכור! למכור!, להם לא אכפת מהיכן הליד הגיע, או מהפייסבוק, אכפת להם שתגיע כמות לידים רצויה בכל יום.

יתרון: בעל העסק, לא צריך להתעסק עם כלום, הוא מקבל את הליד ישירות למערכת שלו והנציגים מטפלים בהם.
חסרון: לבעל העסק אין שום שליטה על הלידים, או על האיכות שלהם. ברגע שבו “השאלטר” מתקלקל או נכבה, ככה גם העסק שקונה ממנו לידים, במידה והוא תלוי בו.

“אבל מה אם העסק שלי חייב לשמור על בעלות על מערך השיווק שלו אבל מצד שני, המודל העסקי של רכישת לידים מתאימה ליכולות הכלכליות שלי? זה אומר שיצאתי קירח מכאן ומכאן?”